אמצע היום הרביעי של המלחמה – חרבות ברזל, 10/10/2023
איך אפשר לעזור לאחרים ולתפקד בעבודה, כשכל מה שבא לך זה להיכנס מתחת לשמיכה ולבכות מול החדשות. השיחה של מורית עם מירב הלל לבן
מירב הלל לבן מומחית לנושא של ניהול בעידן החדש ובניית חוסן בארגונים לקראת תקופות משבר. והנה – אנחנו בתקופת משבר … מלחמה
דיברנו השבוע בינינו על זה שקשה לנו. שיתפתי את מירב שאני מרגישה חצי משותקת. צמודה לחדשות ולממ"ד, לבנים שלי שאיתי. לכלבות. לא חושבת שבמבצעים הקודמים בדרום הרגשתי משהו אפילו דומה לזה.
הקושי האישי
הדרך להתמודד היא בעזרת אותנטיות – לא להחזיק ולהתפרק אלא לדבר על הקושי. לדבר על זה שמרגישים עצב, דיכאון, יגון, אובדן שליטה, חוסר אונים. הכל רגשות הישרדותיים שמתאימים לאירוע
החיים צריכים להמשיך – סופר / מפעלי יצור / משק לשעת חירום
אני שומעת קולות מסביב שאומרים ש"זה לא הזמן לגייס עובדים, אנחנו בזמן מלחמה". אבל לחלק מהארגונים ולחלק מהאנשים זה בדיוק הזמן לגייס.
אם הגענו למצב שסופרמרקטים מגייסים מתנדבים לקופות
(ראיתי בכמה רשתות)
שאנשים משוועים לעשות משהו כי אין להם עבודה
שארגונים לא מספקים מזון או ציוד לסופר כי אין להם ידיים עובדות
יש פה צורך אמיתי: ארגונים שמוגדרים "משק לשעת חירום", כאלה שמותר להם ואפילו חייבים לעבוד בשעת חירום ומלחמה.
מהצד השני, אנשים שלא עובדים או בין עבודות, או שיכולים לעבוד בעבודה שונה מהרגילה שלהם כי הרגילה שלהם לא מתפקדת כרגע. אנשים שלא במילואים. שלא מטופלים בילדים קטנים ורוצים להרגיש דוקא בימים הללו משמעותיים.
יש פה הזדמנות ל WIN WIN
אל תשללו כל פרסום על גיוס שאתם רואים
ומצד שני – אם אתם מגייסים, תסבירו למה. תסבירו למה דוקא בשעת חירום אתם ממשיכים לגייס עובדים. תסבירו איך העשייה שלכם משפיעה על כולנו. בסרטונים. בטקסט. ותראו איך פתאום לא יתקפו אתכם אלא ירצו לעבוד איתכם.
המשכיות – רציפות תפקודית קריטית לחוסן/ ליכולת שלנו לתפקד
אי אפשר ללחוץ עצור. Pause
אפשר לעבוד עם כלי כדי לזהות איפה אנחנו נמצאות, מה הרגשות, לתת להם שם. שאני בסדר, ושזה רגעי.
מפת סימנים גופניים שמתעוררים במצב הישרדותי – מירב שיתפה בכלי (3 כלים שמוצגים בקובץ)
נשימה, עשייה משמעותית, תרומה, שייכות
התפקיד
כל הנחות היסוד משתנות לגבי התפקיד. ההתמודדות עם המשבר היא התמודדות כמו ב"פרויקט", לזמן קצר, שצריך להכיל עליו תנאים שונים, הנחות עבודה שונות ואמצעים שונים. זה תפקיד ייחודי של משאבי אנוש.
איך לייצר אקוסיסטם שיכול להכיל את הכאוס ולצד להמשיך לתפקד?
בניהול משברים: מחלקים לשלבי המשבר.
התשובה הרבה פעמים היא דווקא ב"בירוקרטיה", עבודה מובנית ומסודרת, עבודה עם צ'קליסטים
מה חשוב לעשות כרגע –
גמישות ופרסונליזציה
לא לוותר על עוגנים שיווצרו ביטחון פסיכולוגי – עוגן זה שיחה יומית. תקשורת בין אנשים שמצוותים לטובת משימה
צ'קליסטים שמייצרים למנהלים ולעצמנו
הדברים שצריכה לבדוק בכל גיוס – להכין צ'קליסט, לדוגמא שחזרתי לכל המועמדים, שיודעים סטטוס, כל מי שקבעתי פגישות שולחת דחיות/אישור, מה קורה לנו
כלים לעבודה עם הארגון
מה עוד אפשר לעשות במציאות הזאת
סוג של מיפוי של האנשים בארגון – רמזור – אדום כתום צהוב ירוק – פיזי/נפשי/משפחות. למי צריך טיפול מיידי
הנה שוב הכלי של מירב, ה"רמזור" בעמוד השני
- מי מתעוררים דוקא במצב מלחמה
- מיפוי מערכות. מה הולך להיפגע לאור המצב הזה, מה נפגע כרגע בתפקוד הארגוני (אין אנשים, בדרום, לקוחות לא יכולים להגיע)
- מה אני יכולה לעשות עכשיו. מה חשוב שנתארגן עליו עכשיו
- מה נפגע ומה עלול להיפגע לאור דברים שהפסיקו/עלולים להפסיק
- יגייסו עובדים
- עם חברי ההנהלה
שאלות לדוגמא:
- מה נפגע בתפקודים, באיזה אופן מתבטאת הפגיעה, מי מהעובדים יכול להיפגע,
- שאלות זרקור שמייצרות משימות מתוך הזיהוי
ליצירת קשר: פרופיל הלינקדאין של מירב: https://www.linkedin.com/in/meirav-hillel-lavan/
