עשו ואל תעשו בגיוס עובדים דרך פייסבוק: מדיניות הפרסום ואיך לבחור מילים - מורית מראיינת את תמיר פרקש

האורח שלנו: תמיר פרקש

תמיר פרקש הוא יועץ שיווק מותאם מדיניות פרסום בדיגיטל

מזמן לא היתה לי שיחה שגרמה לי להריץ בראש פוסטים, פרסומים שלי בפייסבוק, ולשאול "האם פעלתי בהם נכון או לא?". בעיקר, כי אני לומדת שיווק מתקדם כבר 13+ שנים, יש לי עשרות ספרים שקראתי ועבדתי איתם על איך לכתוב טקסט "שיווקי". הדרכתי סדנאות על כתיבה שיווקית בעבר, ורק היום גיליתי עד כמה צריך להיזהר לא להיות "שיווקי מדי" בפרסום. או יותר נכון להגיד, שהרבה מה"טריקים" על איך לגרום ללקוח/ה / מועמד/ת לקרוא ולהתעניין במודעות שלי, יכולים לגרום לכך שפייסבוק ישימו לארגון "דגל אדום" או אפילו דגל שחור. שיגידו "עצרו". סגרנו לכם את הדף העסקי.

תמיר כתב את הטקסט הזה בפוסט לאחרונה והוא ממש תפס אותי:

אם בניתם בניין ללא אישורים, אין לכם בעיה.
ברגע שהעירייה תגיע, תהיה לכם בעיה.
אם אתם נוסעים ברכב ללא חגורת בטיחות, אין לכם בעיה.
אם תעשו תאונה, תהיה לכם בעיה.
אם סגרתם עסקה גדולה ללא עורך דין אין לכם בעיה.
ברגע שיעלו שאלות לגבי התנהלות בשוטף, תהיה לכם בעיה.
האנלוגיות האלה מעולות, בשבוע שרואים ילד בן 3 עף מהאוטו ובולען שנפער באמצע איילון.

השיחה עם תמיר כולה התמקדה בפער הזה בין מה שרואים, מה שעושים, מה שנדמה לנו ש"הכל בסדר", כשבעצם מתחת לפני השטח נוצר בור שהולך וגדל עד שיום אחד – בום.

אלו היו 3 הנקודות המרכזיות שיצאו מתוך השיחה:

פייסבוק סורקים את הכל. אז אל תחשבו שאפשר לפתוח פרופיל פיקטיבי כמו שפעם המון היו פותחים, או שהבעיה היא רק בפרסום ממומן/בתשלום. זה לא שומר עלינו. אי אפשר לשלוח את המועמדים לדף אחר, או להסתיר משהו מפייסבוק. זה לא עובד. פייסבוק רואה הכל, גם דפים שאנחנו לא מפנים אליהם, ששייכים לארגון לדוגמא דף הבית שלנו. יש להם יכולת לראות מאחורי הקלעים את ההפניות, את החיבורים את הלינקים ברמה הרבה יותר גדולה ממה שאנחנו רואים ומסתכלים עליה והם רואים ושומרים הכל. הם רואים, מצליבים מידע, ואם הם קולטים שמשהו בעייתי – הם פשוט חוסמים את הדף.

גם אם אישרו לך פוסט לפרסום לא אומר שהוא עומד בקריטריונים כלומר יכול להיות שהם אישרו משהו אישור ראשוני אבל בעוד איזה פרק זמן הם יחזרו בהם. במקרה כזה, האחריות יושבת רק בידי המפרסמים. אין לפייסבוק חובה לפצות אותנו על כלום. אנחנו משחקים בזירה שלהם, והכפתור של ה- on/off אצלם, זמין ללחיצה בכל רגע.

גוף ראשון / רבים. אנחנו רגילים לחשוב שזה יותר אישי ושיווקי לכתוב בגוף ראשון – "אם בא לך להתקדם בסולם הדרגות" וכו'. אבל פייסבוק תופסים ניסוח כזה כפגיעה פוטנציאלית בפרטיות, או כניסוח שיכול לגרום למי שרואה אותו להרגיש פגיעה בפרטיות וזה Big NO NO.
ככל שאני כותבת משהו מאוד שיווקי, שמדבר אל הבן אדם בגוף ראשון שהוא הכי מייצר חיבור אישי, בפייסבוק זה שם מבחינת פייסבוק סימן שאלה אם אני יודעת משהו פרטי על האדם. הם לא רוצים ליצור את התחושה הזאת שאני מפרסמת למישהו שגיליתי עליו פרטים דרך פייסבוק ולכן אני צריכה לעשות משהו פחות שיווקי או קצת יותר זהיר או עם מילים קצת יותר כלליות, או לדבר יותר על עצמי על מה אני עושה כדי שהם לא יחשבו או לא יתפסו את זה כפגיעה במדיניות. תמיר נתן בשיחה כמה דוגמאות לפתרונות.

הסעיף האחרון – חשוב להגיד, רלוונטי רק בממומן, פרסום בתשלום. בפרסום אורגני יש לנו יותר מרחב לכתוב דברים אישיים ללקוחות שלנו. אבל גם שם כדאי להיזהר, כי יש חיבור בין הזירות השונות (פרטי/ציבורי) של הארגון ושל כל מי שמחובר אליו ופועל מטעמו.

הנה חלק מהתגובות ששמענו בסוף המפגש:

היה פותח עיניים, תודה!
מעניין וחשוב, אבל גם מתסכל… (להבין את ההשלכות הפוטנציאליות)
היה ממש מעניין ! חידשת 🙂
חשוב ומעשיר תודה רבה!!!!
תודה רבה, אצלנו זה בעיקר פרסום באורגני נשמח לוובינר המשך
היה מאוד מעניין וחידש הרבה
היה מעניין ומאוד חשוב! תודה
תמיד כיף לשמוע אותך תמיר, תודה לך ולמורית