איך כנות תעזור לכם למשוך ולזהות את המועמדים המתאימים - מורית מראיינת את רועי בן יוסף כנף

בשיחה שלנו עלו כמה נקודות חשובות:

קודם כל הקדמה. בשיחה שלנו התמקדנו מאד בשאלה איך מבינים אם מי שמולי כנה או לא, מסיבה פשוטה. בכל ראיון אני מקבלת את השאלה "איך אני מגלה אם מי שמולי משקר לי?" או בעדינות "מי מבטיח לי שהמועמד/ת שמולי אומר/ת לי את האמת ולא רק מה שאני רוצה לשמוע?".

גם רועי וגם אני מגיעים מתפיסת עולם לפיה אנשים מספרים את האמת. אבל בהחלט יכולים להיות מצבים בהם מכל מני סיבות (ונגענו בחלקן בשיחה), אנשים לא יהיו 100% כנים בראיון. התמקדנו בשאלות לגבי איך מבררים את זה, איך מושכים תשובות כמה שיותר כנות, איך עוזרים למועמד/ים להבין מה אנחנו לומדים עליהם, איך מייצרים שיחה פתוחה וכנה.

אחת התגובות שקיבלתי לאחר הוובינר שאלה האם אנחנו כל כך חשדניים לגבי המועמדים, ואם לדעתנו המראיינ/ת צריכ/ה להיות "מכונת אמת". חשוב לי להגיד – זו ממש לא היתה "כוונת המשורר" – מצד אף אחד משנינו.

כל הטיפים שרועי נתן הגיעו בעקבות השאלות (שאני הצגתי מתוך ניסיון העבר), של המון מראיינים ומראיינות שניסו להבין איך לייצר שיחה כנה. איך "להזמין" כנות מצד המועמד/ת, ומה הערך והמשקל של כנות מצידנו כמראיינים/מראיינות. חשוב לי להגיד ששנינו מאמינים בכנות ככלי לתקשורת, לחיים. שנינו מגיעים ממקום שאנחנו מאמינים וסומכים על מי שמולנו.

מזמינה אתכם להקשיב לשיחה מתוך הפרספקטיבה הזו שמניחה:

רצון אמיתי לשקיפות וכנות מצד מועמדים, אבל זהירות והגנה, כי זה ראיון, כי זה מפגש ראשון, כי לא בטוחים "מה התשובות הנכונות", ועוד סיבות.

כנות תייצר כנות בחזרה. לכן דיברנו על איך "להשתמש" בכנות שלכם ככלי

יש סיבה לכך שמועמדים לא תמיד 100% כנים בראיון- הפער שרועי דיבר עליו בהרחבה.

הנה כמה נקודות שרועי הציג:

רועי הסביר שפערים בכנות מגיעים ממצב שהאדם שהגיע לראיון תופס את עצמו בצורה אחת, ואת מה שהתפקיד דורש בצורה אחרת. ככל שיש פער בין מה שאני תופסת על עצמי ומה שלדעתי התפקיד דורש (בצדק או לא בצדק), יהיה לי פער שאני אנסה לגשר עליו בראיון. את הפערים הללו ניתן לזהות וניתן להגיב אליהם.

לכן, כשאת/ה כמראיינ/ת מזהה משהו "לא מדויק" אצל המרואיינ/ת, הוא מגיע בעקבות פער בין הדימוי העצמי וההבנה של דרישות התפקיד.

4 סוגים של "רמזים" שעוזרים לי לזהות שהמועמד/ת מתמודד/ת עם פער בין הדימוי העצמי ובין מה שהוא/היא תופס/ת לגבי דרישות התפקיד:

מאמץ: כלומר, אם המועמד/ת מאד מאד מתאמצ/ת להרשים אותי כמראיינ/ת, Over לוחצ/ת, מדבר/ת הרבה וכו'.

הימנעות/פקפוק/גמגום: אם התשובות מתחמקות, לא רלוונטיות, נמנעות ממענה לשאלה

שקרים: תשובה שברור לי שלא מדויקת / סותרת משהו אחר שנאמר / סותרת מידע ממקור אחר

תגובות "אנטי": "אני לא כמו כל האנשים האלה", התייחסות לדמויות שהאדם מציג עצמו/ה כמנוגד/ת אליהן

מה עושים עם הרמזים? מגיבים בשיקוף

לא משנה איזה מ-4 ה"רמזים" זיהינו בשיחה עם המועמד/ת, הדרך להבין מה באמת קורה מתחילה בשיקוף של אי הנוחות שלי.

כלומר אם ההתנהגות שלו/שלה יצרה אצלי חוסר הנוחות, ההתמודדות היא לשים את חוסר הנוחות על השולחן. לדבר על מה "לא מסתדר" לי, מה מפריע לי, מה אני מרגישה – לשתף ולשקף. לשאול את המועמד/ת אם היא/הוא יכול/ה לעזור לי להבין למה זו התחושה שלי. משפטים כמו –

אני מרגישה שאת מאד מאד מתאמצת לתת לי המון מידע, יש סיבה שזו התחושה שנוצרה אצלי לדעתך?
או – אני מרגישה שאתה קצת נזהר ונמנע מלהיכנס לדוגמאות, יש לך מושג למה זו התחושה שנוצרה אצלי?

כנות נוצרת ממקום שיוויוני

תיצרו סביבה שמרגישה נעימה, שוויונית. תבואו מ"סטייט אוף מיינד" של השיוויון והפתיחות, הכנות. זה ימשוך אליכם עוד מועמדים שמחפשים פתיחות ושקיפות, ו"יזמין" כנות מצד המועמדים שלכם.

הנה התגובות שקיבלנו בסוף השיחה:

ריבי רונן: תודה רבה על מפגש מרתק !
מירי תנעמי: מפגש מעניין וכן
מאיה בקל: תודה רבה!
לורן בינדר: תודה רבה!
נטע אורן: תודה רבה. היה מרתק ומעניין!
נאור נזרי: תודה
לי-אל טל: תודה רבה! היה מאוד מעניין!
אילנית צחור: היה מעולה ומעניין – תודה רבה