פעם, לדעתי בכיתה א', אמא שלי החליטה לקחת אותי לחוג בלט. הייתי ילדה שקטה וביישנית,ואני באמת לא זוכרת כלום מהשיעור עצמו.מה אני כן זוכרת, ומה

המסר הכי חשוב שלי למי שמחפש/ת עבודה היום, ומוצא/ת את עצמו/ה בהתלבטויות לגבי קורות החיים, אם לכתוב או לא לכתוב X / Y במסמך, או

איך בוחרים מקצוע כבר מגיל צעיר? בתור בת של בוטנאי, שטיילה עם המשפחה בטבע בכל הזדמנות אפשרית, היה לי ברור מגיל צעיר שאני אהיה בוטנאית,

ללמוד, באמת ללמוד, מתחיל בהבנה שיש פער בין מה שאני יודעת ומה שאני יכולה לדעת. תכל'ס להבין שאני לא יודעת הכל. כשאני מגיעה לארגונים שאני