אתמול ראיינתי את הבן שלי בוובינר.
קשה להאמין שטום, הילד המתוק עם העיניים החומות הגדולות הזה
הוא היום כבר איש בוגר, רגיש, עובד, תיכף בן 21.
סליחה רגע על הנוסטלגיה האישית… אבל למדתי ממנו כל כך הרבה אתמול בשיחה שהייתי חייבת לשתף.
דיברנו על התהליך האישי שהוא עבר, מהאבחון שהוא על הספקטרום האוטיסטי בגיל 15.5, וההתמודדות בתיכון, דרך התהליך שבו בחן אם הוא יכול/מסוגל/מתאים להתנדב לצבא (עבר קורס הכנה ובסוף הבין שהתפקיד שיועד אליו לא מתאים לו), הבחירה לא להתנדב וההשתלבות שלו כעובד היום בחנות בדיזינגוף סנטר. הוא עובד כבר שנה וחצי, ואני לומדת אותו / צופה בו ובתהליך שלו מהצד, אבל זו פעם ראשונה שממש "ראיינתי" אותו על התהליך.
דרכו ראיתי בעוצמה אדירה את הכוח של שקיפות בראיון. אפילו שקיפות רדיקלית. אם למדת אצלי בסדנת ראיון, ראית שזה אחד הכלים שאני הכי מאמינה בהם. לשקף למרואיין מה הבנת מהשיחה עד כה (לאורך כל השיחה), ולראות אם הבנת אותו נכון. אני אומרת שקיפות רדיקלית כי באמת אני מאמינה בלשקף את מה שראית במלואו. לא לשפוט (את ממש טובה בתכנות/אתה אסרטיבי/ אני רואה שאת ממש יצירתית), אלא לשקף.
לדוגמא:
"אני רואה שבמקרים כאלה חשוב לך לפעול ככה… הבנתי אותך נכון?"
או
"אני רואה שבד"כ במקרים כאלה את נוהגת להתייעץ ואז לדווח, האם הבנתי אותך נכון?"
לתאר את ההתנהגות
בראיון עם טום, הוא שיתף בדוגמא של השקיפות מצד המנהל שלו. המנהל הכיר אותו מהעבר והתרשם שהוא בחור שקט. שלא מדבר עם אנשים והוא אמר לו שהוא חושש שהוא יהיה שקט מדי כמוכר. טום הסביר לו שהוא לא חשב שזה תפקידו לדבר כשהיה לקוח, אבל כשזה יהיה תפקידו כמוכר – בהחלט יעשה את זה.
יש פה קטע של 2 דקות מהראיון שלי עם טום שהוא מסביר את המעמד בזמנו. העובדה שהמנהל בחר לשקף לו מה הבין, ושטום יכול היה להסביר, עזרה בקלות לייצר הבנה טובה יותר עבור המנהל.
גם בעצם בירור הדוגמאות מהעבר, היתה הדגמה נהדרת לאיך צריך לראיין.
טום נשאל אם עשה מכירות בעבר וענה "לא". כי פרט לשבועיים בחנות אחרת בדיזינגוף סנטר לא היתה לו התנסות "מקצועית". אבל הוא סיפר שהתנדב כילד בחנות חיות. כשהמנהל המראיין שאל על מכירות, טום ענה לא. כשהוא נשאל מה עשית שם, הסביר מה עשה ואז התברר שפשוט לא הכניס את הכסף לקופה, אבל כל השאר כן. שוחח עם הלקוחות וכו'. פשוט שהוא לא קרא לזה "מכירות". עצם השאלה של המראיין "אז מה עשית שם", אפשרה להבהיר את זה.
כאן הקישור לקטע הקצר הזה
לא יפתיע אותך לשמוע שכל הראיון היה לי מרגש בטירוף, אבל לא רק לי.
הנה רק מעט תגובות מתוך הרבה שקיבלנו בסוף השיחה. תודה גדולה לכל מי שהיו במפגש ולמי שכתבו תגובות. שיתפתי כמובן את טום (ואת כל המשפחה) בכולן .
- היה מעניין ומעשיר. תודה על העלאת המודעות. קיבלתי הרבה תובנות שמאמינה שיעזרו לי להסתכל באופן אחר בראיונות
- מרתק. טום מסביר נהדר ובבהירות יתר. כאמא לילד בן 11, הצלחתי לראות את העתיד.
- תודה רבה לטום ומורית, היה מעניין, מרגש ומאוד חשוב שכמה שיותר אנשים ומגייסים יהיו חשופים.
אם יעניין אותך לשמוע את השיחה כולה, מצורף הקישור לפודקסט ולוידאו באתר. בשניהם אפשר גם למצוא סיכום של התשובות לשאלות שהכנו מראש.
ואם יש לך ילדים והם עדיין צעירים… תוך דקה וחצי הם כבר גדולים כאלה. מטורף. תנשמו אותם עמוק