מה עושים כשמועמדים מבקשים שלא נקליט אותם?
לפני כשבועיים עלתה לקבוצת "צרות בהייטק" בקשה שפתחה דיון סוער (202 תגובות עד כה). הבקשה היתה להפסיק להקליט ראיונות בזום (בעזרת note taker זה או אחר), ואפשר להגיד שזאת היתה יותר דרישה וטענה שהמנהג לא מכבד, לא נוח ובלתי נסבל.
לפני הכל, אני חייבת תודה להילה גרזון ששיתפה אותי בדיון וחשבה (בצדק) שיסקרן אותי מאד. תודה הילה! ומזמינה אתכם לשתף אותי בעתיד בדיונים שתחשבו שנוגעים בנושאים שמעסיקים אותי 🙂
מתוך "צרות בהייטק" כאן הקישור לדיון והנה הטקסט המדויק:
"בשבועיים האחרונים עליתי לשני ראיונות שבהם הוקלטתי מבלי שזה תוקשר מראש.
בראשון, המגייסת פשוט הפעילה פתאום את ההקלטה והסבירה, אחרי שנשמע ה״Recording in progress״ שהיא מקליטה ואז שאלה אם זה בסדר. מה את מצפה שאגיד לך? שלא?
בשני, עליתי לשיחה מעט לפני המראיין, כבר חיכה לי ה-Note Taker עם הודעה של ״אנחנו מקליטים את השיחה כדי שנוכל להתרכז בראיון״.
זה לא לעניין, זה לא מכבד, זה לא מקצועי ובעיקר מעמיד את המועמדים שלכם במצב שלא נעים לעמוד בו – לא בא לי שהקלטות שלי ישמרו באף מקום, לא בא לי שיוכלו לצפות שוב בראיון, זה כל כך לא נעים ולא נוח.
אז בבקשה תפסיקו עם המנהג הבלתי נסבל הזה.
תודה."
רציתי לשתף אותך במחשבות שלי בעקבות קריאה מעמיקה בדיון שהתפתח בנושא
קודם כל, מי שעוקב אחריי בשנה האחרונה יודע שאני נעזרת באופן קבוע ב timeOS, הוא חוסך לי זמן ומייעל לי תהליכים בצורה פנטסטית, ואני כבר לא יכולה לדמיין את הישיבות או ההדרכות שלי בלעדיו. ממליצה עליו מדי יום. כך שהגעתי לדיון הזה מוטה לטובת המסכמים ומי שנעזרים בכלים כמו timeOS לראיונות ובכלל. אפילו קיימתי וובינר בנושא עם דוד גולן ורעות שכטר.
אבל הדיון והתחושה של מי שממול עוררו כמה נקודות סופר חשובות שלדעתי ראויות לתשומת לב ולמודעות אצל כולנו, בכלל לגבי השימוש בכלי AI שונים בתהליך.
קודם כל לתפיסתי המועמדים הם הלקוחות ואנחנו כאן כדי לשרת אותם
אנחנו מבקשים מהם להסכים לעבוד בארגון, לתת את זמנם היקר כדי לשרת את הארגון. אנחנו בעלי הכוח והיכולת להחליט אם להציע עבודה. אנחנו יכולים להקליט ולפגוע בדיסקרטיות שלהם (אלה היו חלק מהחששות). אני בהחלט מבינה שיש לא מעט מועמדים שמגיעים בחשש ובלחץ למעמד הראיון מול הארגון וסוללת המראיינים שבו.
עלו בדיון כמה חששות מרכזיים:
- מראיינים שחוזרים לצפות בהקלטה ובוחנים כל תנועת פנים או שפת גוף (לי ברור שאין לכם זמן לזה. אבל זה החשש)
- מראיינים שמעבירים ביניהם את ההקלטה ופגיעה בדיסקרטיות שלהם
- כלי AI שמנתחים את הראיון ומחליטים מי מתאים (בהחלט מחשבה שתואמת את המצב שמתפתח בעולם בכלי המיון גם אם עדיין לא בשימוש נפוץ)
- חוסר לגיטימציה למי שאומר/ת "לא מתאים לי שתקליטו אותי" ופסילה על זה
- הנחת יסוד שההחלטה בראיון מתקבלת ב-10 השניות הראשונות (בהחלט נכון לגבי מי שלא מראיין בצורה מובנית ונשען על תחושת בטן וכימיה בתור הכלי המרכזי)
- זלזול בזכות לפרטיות
- סימני שאלה לגבי החוקיות של המהלך (בהחלט חוקי להקליט אודיו, אבל הקלטה בזום כוללת גם וידאו ולגבי זה לא ברור החוק)
- שאלות לגבי זכות המועמדים להקלטה או להקליט גם במקביל את הראיון מצידם
- ועוד
מול החששות היו לא מעט תגובות של מי שלא הבינו בכלל את החשש. משפטים כמו "מי שלא מבין שהוא מוקלט היום בכל ישיבה ומפגש שלא יעבוד אצלנו" או "אני מראיינת וזה עוזר לי להתרכז בצד השני" וכו'.
כמו שאמרתי בפתיחה – אני מאד מבינה את המראיינים שזה עוזר להם, ובהחלט גם כשאני ראיינתי הקלטתי וציינתי את זה בתחילת השיחה, אבל אני בהחלט מבינה שיש פה הרבה חששות והתנגדויות שמסמלים את התנועה שיש בשוק כולו בעקבות כניסת כלים חדשים שעוד לא התרגלנו אליהם:
- כלים להקלטה באודיו ובוידאו
- כלים לתמלול השיחות
- כלי AI שמנתחים טקסט
- כלי AI שמנתחים תנועות פנים (בארה"ב יש כבר כלים כאלה שנמצאים בשימוש בתהליכי גיוס)
- כלי AI שמאפשרים להשוות בין מועמדים
נושא הגנת הפרטיות ונושאי אתיקה נוספים שמעלים הכלים הללו נמצאים בדיונים בארץ ובעולם, ואסור לנו להקל בהם ראש, בעיקר כשאנחנו "בעלי הכוח". הארגון והמראיינים מטעמו הם "החזקים" במעמד הראיון. הם בעלי הסמכות וההחלטה הראשונה (למרות שהמועמדים, "הלקוחות" הם בעלי זכות הוטו ויכולים לבחור בסוף לא לקבל את ההצעה). גם גישת בתי המשפט בישראל היא לארגון כבעל הכוח ולעובד/ת כ"חלש" בתוך מערך הכוחות.
מתוך עמדה זו הייתי רוצה להמליץ לכולנו (כולל בהחלט לעצמי בפעם הבאה שאראיין) לנקוט במספר אמצעים:
- עוד לפני הראיון לכתוב לפחות פעם אחת, עדיף אפילו יותר מפעם אחת, שהראיון מוקלט באמצעות מערכת X.
- הייתי מסבירה למה אני מקליטה, מי יקבל גישה להקלטה לאחר הראיון
- הייתי מאפשרת בלחיצת כפתור לציין שזה לא מתאים לי ולהדגיש שזה לא יפגע מבחינת הארגון בראיון עצמו או בבחירה לגייס את המועמד/ת.
- הייתי מציגה את העמידה של הארגון ב GDPR (ה- GDPR, או- General Data Protection Regulation הן תקנות של האיחוד האירופי שמשמעותן היא החזרת השליטה לידי האזרח בכל הנוגע למידע האישי שלו).
- עלתה הצעה בדיון לגבי מחיקה של ההקלטות אחרי זמן מסוים.
- הייתי מאפשרת לכל מועמד/ת גישה להקלטה מיד לאחר הראיון כדי שתשרת גם אותו/ה.
- הייתי מסבירה מה קורה עם ההקלטה אחרי הראיון – כלומר האם מועלה ל-AI או משמש את המגייס/ת.
עבורי זה פתח שאלה שעוד אין לי לגביה מחשבה מגובשת, לגבי תהליך המיון עצמו. אם ארגונים נעזרים בכלי AI למיון, האם לגיטימי לשתף את המועמדים / לא לשתף? מה יותר נכון מקצועית ואתית. אני מודה שעוד אין לי תשובה, אבל אני מתכננת לקרוא על זה ולשתף אתכם בהמשך.
