תחשבו על הסיפור הבא: שלושה מנקי רחוב נשאלים "מה אתם עושים?".
אחד עונה – אני מנקה רחובות.
השני עונה – אני בתפקיד הכניסה למחלקת הנקיון בעירייה
והשלישי – אני דואג שלתושבי העיר שלי יהיה נעים כשהם מסתובבים ברחוב.
שלושתם עושים את אותו תפקיד אבל איך שהם תופסים את עצמם ואת התפקיד שונה לחלוטין.
אחד עושה "עבודה", אחד בונה "קריירה" ואחד מרגיש שיש לו ייעוד, מטרת על בחיים.
מחקרים מצאו שאותה חלוקה אפשר למצוא בכל תפקיד. (מבוסס על המחקרים של Amy Wrzesniewski).
ניקח מגייסות למשל (לרוב נשים) אחת תגיד שזו עבודה, מתפרנסת טוב, היא טובה עם אנשים וזה מה שהכי התאים לה. שניה תגיד שזה כרטיס כניסה לעולם של משאבי אנוש ורוצה לצמוח בתחום שלישית תגיד שהאפשרות לחבר בין אדם לתפקיד העתידי שלו – לשנות לו/ה את החיים, שזה מה שמניע אותה. או לחלופין – תגיד שהיא מרגישה שהיא בונה את הארגון העתידי שלה.
שלוש הסיבות טובות, ואין פה עניין של סדרי עדיפויות. שלושה סוגים שונים של מוטיבציות לעבוד בתחום זה או אחר. ההבדל ביניהם בד"כ קשור יותר ליכולת ליהנות מהתפקיד לאורך זמן (ולא בהכרח לתפקוד בו).
איך הפרספקטיבה הזו מתחברת אלייך? לתפקיד שלך היום/בעבר?
מה מניע אותך בתפקיד/ת שלך היום?
