בשבועות האחרונים אני רואה שוב ושוב את השאלה על מה לא לשאול בראיון על פי החוק, מגייסות מבקשות מצגת על הנושא של איך לראיין ובעיקר המיקוד על מה לא לשאול. אז רציתי לעשות סדר ולתת לך כאן את כל המידע שצריך להעביר למנהלים על מה לא לשאול כדי לא להסתבך עם חוק שוויון בהזדמנויות.
אבל לפני כן 2 דגשים סופר קריטיים:
1. מנהלים שואלים על דברים "לא חוקיים" בגלל שאין להם מושג איך לראיין ומה *כן* לשאול. אז הם חוזרים למה שהם מכירים, לסטראוטיפים, ולהרגלים הישנים.
2. ארגונים משלמים הרבה הרבה יותר על נזקים שגרמו עובדים לא מתאימים מאשר על תביעות והפרה של החוק בגלל מנהל ששאל שאלה לא חוקית.
בשורה התחתונה, הרבה יותר חשוב ללמד את המנהלים מה כן לשאול, איך כן לראיין. אח"כ, הרבה יותר קל להגיד "ודרך אגב את הנקודות הללו אל תשאלו כי זה גם בעייתי מבחינת החוק וגם לא תורם לנו כלום להחלטה המקצועית על ההתאמה".
וכן. אני מאמינה שאין שום קשר בין גיל, מין, מקום מגורים, מצב משפחתי ושאר הנושאים ברשימה, ובין הצלחה בתפקיד.
אפשר וכדאי לגייס עובדים בלי לדעת כלום מהדברים שברשימה הסגורה של חוק שיוויון הזדמנויות. זה לא יפגע בכם, להיפך.
ומהצד השני, קריטי לדעת את התפקוד של המועמדים במצבים עתידיים שיהיו בתפקיד. זה בהחלט קשור להצלחה בתפקיד, וחוסר העמקה בזה יכול לעשות לכם הרבה נזקים.
אז הפעם אני לא אכנס לכלי של ראיון התנהגותי-מצבי, אבל אני כן אפנה אתכם למקומות שהעמקתי בזה. יש פה מצגות, וובינרים, הדרכות שאפשר להעביר למנהלים ולא דורש רישום. מוזמנים להוריד ולהיעזר במצגות שלי להדרכת המנהלים בארגון שלך.
מבוא לראיון התנהגותי-מצבי למשאבי אנוש
מבוא לראיון התנהגותי-מצבי למנהלים
(הכלי אותו כלי, המשתתפים בסשן היו שונים ולכן השאלות מעט שונות בין שני הקישורים)
עכשיו החוק.
מה לא לשאול בראיונות על פי חוק
חוק שוויון הזדמנויות בישראל אוסר על מעסיקים להפלות בין עובדים או מחפשי עבודה בשל כל אחד מהדברים ברשימה הסגורה שמצורפת כאן למטה.
חוץ מנושא פרופיל צבאי, אשר לגביו יש ממש סעיף שאוסר לשאול "מה הפרופיל הצבאי שלך?", לגבי כל שאר הדברים לא כתוב שאסור לשאול אבל כן כתוב שאסור להפלות.
בתי משפט כבר פסקו שאם שאלת ולא גייסת כנראה התכוונת להפלות, ולכן למרות שאין איסור מפורש, מומלץ לא לשאול על שום דבר מהנקודות ברשימה הבאה כדי להימנע מלהיתפס כארגון / מראיינ/ת שמפלה. חשוב לזכור שכל מועמד ומועמדת יכולים להיכנס לראיון עם מכשיר הקלטה (טלפון), ולהקליט את השיחה. זה חוקי ולגיטימי, ולכן אתם בחשיפה משפטית בכל שיחה כזו עם מועמדים או עובדים.
זו ה"רשימה הסגורה" בחוק שוויון הזדמנויות (סעיף 2א):
1. פרופיל צבאי – אסור על פי חוק לשאול על המספר הספציפי של הפרופיל הצבאי.
2. דת
3. לאום
4. גזע
5. השקפה
6. מפלגה
7. משך שירות מילואים או הזמנה למילואים (מאד משמעותי השנה. לשים לב שלא מפלים אנשים על רקע שירות המילואים שלהם, עובדים או מועמדים).
8. ארץ מוצא (איפה נולד/ה הוא/היא או ההורים שלו/שלה)
9. גיל
10. מעמד אישי (נשואים, גרושים, רווקים)
11. הורות
12. הריון
13. טיפולי פוריות והפריה
14. מין
15. נטייה מינית
16. מקום מגורים
מה כן מותר ומומלץ לעשות:
1. לתאר בפירוט את תנאי התפקיד (שעות עבודה, מיקום, משמרות וכו').
2. לשאול את המועמד/ת שאלה אחת: האם תנאי התפקיד מתאימים לך?
מהנקודה הזו אני צריכה לסמוך על המועמדים שלי שהם יעשו את שיקול הדעת בהתאם למצב משפחתי או מקום המגורים.
3. לראיין ראיון התנהגותי-מצבי ולחקור הרבה דוגמאות מהעבר. אם כאן יש דוגמא ספציפית צבאית אז נגלה גם מה עשה/עשתה בצבא.
אפשר לראות שהצבא בפני עצמו לא מוזכר כאן (כלומר אין איסור הפליה על רקע שירות צבאי). מצד שני הרבה נושאים ברשימה קשורים לצבא (פרופיל, לאום, מצב משפחתי), והחשש הוא שאם אשאל "עשית צבא?" והמועמד יגיד "לא כי אני מוסלמי" או "לא כי אני עם פרופיל 21 נפשי", ואני לא אגייס את המועמד, אוכל להיות מואשמת בהפליה. ולכן ההמלצה היא לא לגעת גם בנושא הצבא.
חשוב לזכור:
- חובת ההוכחה היא על המעסיק להראות שלא הייתה הפליה.
- מספיק שהמועמד יציג "ראשית ראייה" (כמו הקלטה או טופס מועמד עם שאלות בעייתיות) כדי לתבוע.
המטרה היא להימנע מקבלת מידע שעלול ליצור הטיות בתהליך הגיוס ולהתמקד בכישורים ובהתאמה לתפקיד.
כאן, סרטון מסכם שאפשר להעביר למנהלים על הנושא
והנה שקף מסכם:
תנו למנהלים שלכם את הכלים לראיין בצורה מקצועית ומדויקת לפני הכל. אח"כ תלמדו אותם שאין שום ערך בשאלות שנוגעות ברשימה הסגורה הזו, כי ממילא זו לא הסיבה שמישהו יתפקד טוב בתפקיד, אז למה להפלות על רקע הנקודה הזו. אנחנו – במשאבי אנוש ובגיוס, "שומרי הראש" של הארגון. האחריות שלנו היא למנוע הפליה ופגיעה בעובדים מכל סיבה באופן כללי, ומסיבות לא רלוונטיות ובעייתיות מבחינה חוקית בפרט.
בהצלחה גדולה!