מה זה אומר "אני בסדר"?
ביום ראשון הרגשתי שאני מתחילה שוב לנשום. רק אחרי ש-3 הילדים (הגדולים) שלי היו עם אבא שלהם ואיתי בבית קרוב לממ"ד, קלטתי שחזרתי לנשום ושקודם פעלתי מתוך סטרס עצום. כמעט לא ישנתי, בישלתי הרבה יותר מהרגיל (אני די שונאת מטבח והתעסקות באוכל), הסעתי ילדים וחיפשתי את מי אני יכולה להאכיל.
רק אחרי שהילדים היו בבית הרגשתי שכאילו הורידו את החיישן של הסטרס מדרגת "קרובה להתפוצץ" לדרגת "מתח נסבל" ויכולתי לחזור לנשום.
שלחתי אתמול בבוקר סקר למגייסות/ים, למנהלות/י גיוס ולעצמאיים בגיוס, וקיבלתי מעל 270 תגובות (כל הזמן ממשיכים להגיב). האמת שגם התגובות הללו משאירות אותי קצת בלי נשימה. אבל אני יכולה להגיד קודם ככל תודה על האמון הגדול והשיתוף. חשבתי שיכול לעניין גם אותך לשמוע מה אחרים מרגישים במצב הזה, וגם מה קורה מבחינת גיוסים. איך ואם הקהילה מגייסת.
"מה שלומך? איך המצב משפיע עלייך?"
לשאלה "מה שלומך? איך המצב משפיע עלייך?" הגיבו בערך חצי מהאנשים שענו על הסקר. קראתי הכל. כל מילה. וגם נעזרתי בצ'ט GPT ובקלוד ידידיי הטובים לנתח את התגובות ולהבין מהראש את המילים, את הרגש הקולקטיבי שלנו פה. והאמת שקלוד סיכם במשפט מרתק:
הניתוח מגלה תמונה מורכבת של קבוצה הנמצאת במצב של לחץ מתמשך. הממצא הבולט ביותר הוא השימוש הרב במילה "בסדר" שמשמש כמעין מגן רגשי, בעוד שמתחתיו מסתתרים קשיים אמיתיים שבאים לידי ביטוי במילים אחרות.
אז אנחנו בלחץ מתמשך. אחרי בסדר הופיעה הכי הרבה המילה עייפות ועייפה, וקשה. הרבה קשה. ומול זה גם "אני בטוב" או יחסית טוב. ומולם חרדה, לחץ, פחד, דאגה.
מה מצב הגיוסים אצלכם?
לגבי השאלה מה מצב הגיוסים אצלכם, אלה היו התשובות: (כ215 משיבים ראשונים)
- ממשיכים לגייס כרגיל – 31.6%
- מראיינים פחות אבל ממשיכים – 16.1%
- כרגע לא עוסקים בגיוס בכלל – 13.0%
- רק מאחורי הקלעים – 10.9%
- פונה רק למועמדים במאגר – 8.3%
- דוקא בגלל המצב צריכים יותר – 4.1%
תשובות נוספות שהמשתתפים הוסיפו מתחלקות לכמה קטגוריות:
- הסברים על מצב אישי (ילדים קטנים, עצמאיות)
- עבודה בינלאומית שפחות מושפעת
- התאמות ספציפיות בתהליך (ראיונות מרחוק, התאמות בניסוח)
- חברות השמה עם לקוחות שונים
המעניין הוא שרק 13% הפסיקו לגייס לחלוטין, ורוב הארגונים ממשיכים בפעילות גיוס כלשהי עם התאמות למצב, בסה"כ 4-5 ימים לתוך המלחמה עם איראן. ב 2023 לקח קרוב לחודש עד שחזרנו לגיוסים, וגם אז, רק משהו כמו 3 חודשים עד שהרוב גייסו כרגיל.
יש השפעה גדולה כנראה לזה שאנחנו ב"שגרת חירום". עייפות גדולה ומותשות מצד אחד, אבל גם מצליחים to bounce back זה הביטוי שעולה לי, לחזור חזרה לתפקוד כלשהו. לפעמים דוקא העבודה היא מה שמצליח להחזיר אותנו לעצמנו.
אז הכנתי לך (ולי) מתנה:
הזמנה פתוחה, למפגש וירטואלי וגם 2 קורסים ללא תשלום, בשבועיים הקרובים (הכל בזום).
שני הקורסים בעבר הוצעו בתשלום (ממש לפני שבועיים אחד מהם), ומוצעים כאן, החודש, באופן חד פעמי וחריג בגלל המלחמה.
אלה 3 הפעילויות:
1. מפגש "לגייס תקווה" – כדי לנסות לצאת מהתחושות הקשות ולהסתכל קצת קדימה, למצוא את התקווה שלנו קדימה 18/6
2. קורס "סורסינג ושיווק הגיוס" שלי בשני מפגשים אונליין (19/6+ 22/6)
3. קורס מודעות גיוס שאי אפשר לעמוד בפניהן (24/6 + 29/6)
אני מזמינה אותך להירשם, וגם להעביר הלאה לחברים.
זו באמת הצעה חד פעמית שתהיה בעלת ערך לכל הקהילה. אני לא מגבילה את כמות המשתתפים באף אחד מהקורסים / מפגשים, אבל אני גם לא מתכננת להפיץ את ההקלטות אחרי הקורס (פרט למי שיהיה רשום להם, כמו שאני עושה תמיד).
כאן הקישור לרישום https://morit.co.il/events/wartime/ ניפגש בקרוב, בתקווה לחזרה מהירה ובטוחה לשגרה ולימים של שקט לכולנו שישובו הביתה כל החטופים וכל החיילים והחיילות
