הדגלים האדומים בראיון

הדגלים האדומים בראיון. זה היה יכול להיות מאד נוח, נכון?

אם רק היה איזה דגל אדום שמועמדים בעייתיים ינופפו בו.
או בכלל, אנשים שכדאי להרחיק מאיתנו, אם כבר עוסקים בזה.
למה אין להם איזה 🚩🚩🚩 דגל אדום, קטן כזה. שנדע להיזהר מהם.

אז סליחה אם עשיתי טיזר שבגללו קיווית לקבל כאן שורה של "סימנים" ברוח הפסח, "מורית נותנת סימנים לדגלים אדומים", אבל אני פשוט לא מאמינה שיש כאלו. אני חושבת שיש היום תחרות גדולה כל כך בשוק שצריך לבחון בכנות כל מועמדת וכל מועמד ולבדוק התאמה מדויקת לארגון ולתפקיד. אין לנו פריווילגיה לוותר על אף אחת ואחד, וצריך לבנות נכון את תהליך המיון. אבל אני כן רוצה לדבר על מה קורה כשמחפשים את אותם דגלים אדומים 🚩

הייתי לא מזמן בסדנה למנהלים. כמו תמיד אני שואלת אותם מה ירצו שיקרה לראיונות שלהם אחרי הסדנה. הפעם, באופן לא סטנדרטי, היתה כמות גדולה של מנהלים שדיברו על דגלים אדומים והרצון לזהות אותם בראיון. 

אני רוצה לשתף אותך בשני דברים עיקריים שאמרתי לאותם מנהלים בסדנה:

1. כשאני מגיעה מראש לראיונות ומניחה שאני צריכה לחפש דגלים אדומים; שהמועמדים מנסים להסתיר ממני משהו; שיש פה איזה "מאבק". אני מנסה לחשוף, והם מנסים להסתיר, זה מייצר בראיון אנרגיה, תחושה וסביבה שיכולה אפילו להיות עוינת או לפחות לא נעימה.

מצד שני, אם אני באה בגישה של WIN-WIN. שיש לשני הצדדים מה להרוויח ומה להפסיד (שזו המציאות כמובן, כי המועמד/ת מציע/ה את הזמן שלו/שלה. המשאב הכי יקר שיש לנו, כדי לפתח ולקדם את הארגון שלכם), זה מייצר אוירה פתוחה ומשתפת. 

2. רוב המועמדים לא משקרים לכם. אם הם לא שקרנים פתולוגיים, אין להם אינטרס או סיבה. תשאלו שאלות ישרות תקבלו תשובות ישרות. תשאלו קונקרטית מה עשיתם במצבים מסוימים בעבר, תקבלו תשובות קונקרטיות מה הם עשו. זה נשמע פשוט? זה בהחלט יכול להיות פשוט. אנחנו מסבכים את זה. מנסים לקרוא בין השורות, מניחים שאנשים משקרים לנו. 
הם לא.

כשאנחנו משקרים רמת הסטרס בגוף עולה. זה מפעיל אצלנו (כל עוד אנחנו אנשים לא שקרנים) את האמיגדלה שמפרישה הורמוני Fight or Flight. זה לא נעים בגוף! הרבה יותר קל לנו פשוט להגיד את האמת. אם אני לא מרגישה שזה מסכן אותי, והמראיין או המראיינת לא צוחקים עליי/מזלזלים בי/מתווכחים איתי, אלא מקשיבים ומקבלים כל דבר שאני אומרת, לא תהיה למועמדים בעיה לשתף התנהגויות מהעבר.

שואלים אותי הרבה אם מועמדים לא "יענו את התשובה הנכונה"

אני שמחה/מצטערת להגיד שאין "תשובה נכונה".
מנהלים שונים ניגשים בצורה שונה לאותו מצב. מה שנכון לאחד, ממש לא נכון לאחרת. אין איזה ספר "איך נכון להתנהג". אחרת כולנו היינו רובוטים ופועלים לפיו, וברוך השם שאנחנו אנשים שונים. פועלים שונה.

אני שומעת המון בראיונות את המשפט "אולי לא הייתי צריכ/ה להגיד לך את זה אבל זה מה שקרה…"
בסדנאות אנשים אומרים לי "אבל לא הייתי אומר/ת את זה בראיון". אני רק רוצה להגיד לך – אין לך מושג מה היית אומרת בראיון אמיתי. כמות הדברים המזיקים לעצמם שאנשים אומרים היא אינסופית. 

זה רק דורש את הפתיחות וההזמנה שלכם לשיחה כנה על דברים אמיתיים: ההתנהגות בעבר, במצבים ספציפיים. תשאול ממוקד דרך ראיון התנהגותי-מצבי, של התפקוד בעבר.