יש חלק בסדנת ראיון שלי שאנחנו מדברים על שלבי הסינון המקדים, ואני ממליצה (כבר כמה וכמה שנים) שהסינון המקדים יהיה דיגיטלי ולא של מראיינ/ת טלפוני/ת. מסבירה שזה יוצר צוואר בקבוק התלות במראיינות הטלפוניות, לוקח יותר זמן ושיש היום כלים פנטסטיים שעושים את התהליך הזה בחלקיק הזמן, ובשורה התחתונה בעלות הרבה יותר נמוכה. הכלים הללו מפנים את המגייסות/מראיינות/ים הטלפוניות (לרוב נשים), לעשות חלקים הרבה יותר מקצועיים ומעניינים בתפקיד, ומייעלים את התהליך.
אבל זה נשמע מוזר.
וכמו שאמרו לי היום בקורס – אבל זה לא איך שאנחנו רגילים לעשות את זה. וגם – אבל אם בשיחה מקדימה אני שומעת שמתאים לו משהו אחר, אני מעבירה אותו לתפקיד אחר.
והתמונה שעלתה לי בשיחה היתה זאת. של המרכזנית לפני 80 שנה
קראתי בפוסט (בדף רגעים היסטוריים בפייסבוק), שבשנת 1944 עבדו בארה"ב 400,000 נשים בתפקידי מרכזניות ברחבי ארה"ב. דמיינו אם הייתי אומרת לאותה מרכזנית בזמנו – אבל יש לנו פיתרון טכנולוגי, שהאדם בצד השני יקיש 7-8 מספרים ויגיע ישירות ליעד. לא יהיה צריך אותך
מה היא היתה אומרת לי?
את מכחידה תעשייה של 400,000 נשים!! מה נעשה?
או "ואם הם יגיעו למספר השגוי? הרי היום אם זה קורה אני יכולה לכוון אותם מחדש ולחבר לאדם הנכון"
בראי ההיסטוריה, זה נראה לנו מגוחך, נכון?
ברור לנו שהקידמה הטכנולוגית הטיסה אותנו קדימה למקום שבהתחלה לכל אחד היה טלפון בבית, ואח"כ יש לנו בכיס צמוד טלפון אישי שלנו שלא זזים בלעדיו. לחלק יש כמה מכשירים
ואותן מרכזניות? התפתחו לתפקידים מתקדמים יותר.
ככה גם עם התפקידים הטכניים האדמיניסטרטיביים בגיוס.
הכלים שהצגתי בשבוע שעבר באירוע לחשיפת טכנולוגיות גיוס מחליפים את הסינון הראשוני הידני. חוסכים כסף, ועושים את התהליך מהיר ונעים הרבה הרבה יותר.
הנה הקישור לפוסט שמסכם את השיחות הללו – עם כל ההדגמות של הכלים. ממליצה בחום – תסגרו לעצמכם שעה שעתיים להבין מה קיים שם, ועוד קצת כדי לבקש מהגופים הללו דמו פרטי ולהבין איך העולם משתנה. אל תחכו 80 שנה – אתם תצטערו שלא הצטרפתם בזמן למהפיכה הזאת. תאמינו לי.