האמת היא, שזו היתה כותרת "טריקית"…
איך לברר את החולשות של המועמד,
כי אני לא חושבת שיש כזה דבר "חולשות",
או חוזקות, אם כבר פתחנו את זה.
לאף אחד מאיתנו.
יש לנו התנהגות>> במצב
אני אסביר:
לכל אדם סט של התנהגויות שהוא/היא מביא/ה איתו/ה
לכל מצב איתו הוא/היא מתמודד/ת.
למשל, מישהו שיודע "לנצח" בויכוח ולשכנע כל יריב,
יכול להיתפס כ"מתווכח" או "נודניק" בארגון אחד,
אבל אם הוא עורך דין אולי זה מה שיהפוך אותו לליטיגטור מעולה,
או אולי זה יעשה אותו איש מכירות פנטסטי.
אז: האם יכולת הויכוח שלו היא חוזקה או חולשה?
עוד דוגמא: אני אחת שתמיד אומרת מה היא חושבת,
היו לא מעט שנים שקיבלתי על זה הערות ב"הערכת העובדים" שלי באינטל.
אני ממש זוכרת שנה שזה פגע בקידום שלי כי אחד המנהלים (הלקוחות)
ממש לא אהב את זה.
מצד שני, זה אחד הדברים שהוביל לקידום שלי בדיוק באותו ארגון,
ולהצלחה שלי לעמוד מול מנכ"לים ומנהלים / מנהלות בכירים,
ולהביע את עמדתי בכנות.
אז להגיד מה אני חושבת, גם לבכירים, זו חוזקה או חולשה?
מקווה שהדוגמאות עזרו להדגים למה לדעתי זה פשוט לא נכון
לחלק התנהגויות ל"חוזקות"/"חולשות".
אין דבר כזה.
יש פשוט התנהגות, במצב.
אחרי שתבינו בתהליך המיון מה ההתנהגות של המועמד/ת במצבים שספציפיים לתפקיד העתידי,
יישאר לך דבר אחד – להגיד אם זה מתאים לכם בארגון.
לכן אין לי מטרה לברר חולשות / חוזקות בראיון.
רק לברר התנהגויות במצבים ספציפיים לתפקיד.
המטרה שלי בראיון היא לזהות מי המועמד/ת שההתנהגויות שמאפיינות אותו/אותה
במצבים הספציפיים לתפקיד העתידי, הן ההתנהגויות הטובות לנו ביותר.
נסתכל על המועמדים שלפנינו, דרך "המשקפיים" של התפקיד העתידי.
נאסוף בראיון כמה שיותר דוגמאות כדי לנבא התנהגות עתידית.
ועוד קצת הסבר, למי שמוכן לפתוח את הראש לדרך קצת "פילוסופית"
להסתכל על הדברים. לדעתי היא גם מאד פרקטית
אבל אני מכינה אותך מראש, לא סטנדרטית.
אנחנו רגילים לחיות בעולם של שחור / לבן.
- טוב ורע
- מנצחים ומפסידים
- חוזקות וחולשות
- דתיים וחילוניים
- "סטנדרטי" ו"מגוון" (כלומר כל מי ש"לא בסטנדרט")
אבל המציאות אף פעם לא כזו דיכוטומית.
גם אם יש מנצח במקום 1, גם המקום ה-2, ה-3, ואפילו ה-4, 5 בעולם – הם מנצחים יחסית למקום ה-1000.
או למשל, אם נדמה לכם שהיהודים בישראל מתחלקים ל"דתיים" ו"חילוניים", רק תנסו להיכנס לחנות כיפות ותראו את המגוון העצום שמתאים לכל זרם על ה"ספקטרום" הדתי/חרדי.
סיימון סינק קורא לזה בספר החדש שלו Finite vs. Infinite mindset
כלומר התפיסה שהעולם מתחלק בצורה כל כך "חדה"
מול התפיסה שהעולם הרבה יותר מגוון, מורכב, עם קשת עצומה על כל מימד שלא תסתכלו.
בתור אמא לילד על הספקטרום האוטיסטי אני יכולה להגיד לכם בקלות
שאין שני אוטיסטים זהים. עם השנים יותר ויותר רופאים, חוקרים ומומחים בתחום
הדגישו שחלק קריטי באוטיזם הוא הספקטרום
(זה אפילו חלק משם ה"הפרעה" Autistic Spectrum Disorder)
כי גם אם יש דברים משותפים (כמו קושי בהבנת מצבים חברתיים),
יש הרבה יותר מזה דברים שונים, שמאפיינים בצורה ייחודית כל אחת ואחד
(כמו רגישות לאנשים, יכולת תקשורת מילולית, חיבור חברתי, עצמאות ועוד).
אותו דבר נכון גם ל"נוירוטיפיקלים" (מונח של "קהילת הספקטרומיסטים")
או מי שהם לא אוטיסטים.
כלומר אפשר בקלות לשרטט "ספקטרום" לגבי כל תכונה שתרצו:
עצמאות, יצירתיות, התמודדות עם שינויים, וכו'.
יש אינסוף ניואנסים שמבחינים בין אנשים שונים וההתנהגות שלהם במצב ספציפי.
Todd Rose מדבר בספר שלו
The End of Average
על עשרות דוגמאות שמראות שאין באמת "סטנדרט" של התנהגות
ושאנחנו יותר שונים מאשר דומים אחד לשני.
מה זה אומר לגבי הראיון והגיוס?
זה אומר שיש לך תפקיד חשוב לברר לעומק את המצבים בתפקיד העתידי
ואח"כ לברר את הדרך בה יתפקדו מועמדים באותם מצבים, כדי לבדוק התאמה.
אל תתעסק/י בחיפוש חולשות / נקודות לשיפור שמסתתרות בין המילים.
אין פה איזו מסיכה שצריך לחשוף.
להיפך. שאל/י ישירות ותבקשי כמה שיותר דוגמאות קונקרטיות
כדי לנבא תפקוד עתידי פרקטי, ספציפי, קונקרטי.
בלי "לטבוע" בכותרות רחבות של "חולשות/חוזקות".
כמו תמיד חשוב לי לשמוע מה דעתך