התלבטתי הרבה אם לשתף בחוויה הזאת.
התלבטתי איך היא תשפיע על איך יתפסו אותי.
מודה שזה ערער לי בהתחלה את התפיסה שלי את עצמי. לא פשוט בכלל.
בסוף החלטתי שאם אני למדתי מהאירוע הזה, גם אחרים יכולים להרוויח ממנו, וזו הסיבה הכי טובה כן לשתף, למרות ה"פדיחות" או "החשיפה השלילית".אז הנה. לוקחת נשימה עמוקה:
דיברתי איתה על נושא אחר לגמרי. בעבר היתה מגייסת, היום סמנכ"ל משאבי אנוש.
רגע לפני שצללנו לשיחה המקצועית היא ביקשה לשתף אותי במשהו.
סיפרה שהיא כבר שנים מראיינת ומקפידה מאד על חווית המועמדים שלה כי יש לה זיכרון רע מהעבר.
"שריטה" אם תרצו, מראיון קשה שהיה לה.
עד כאן, נשמע מאד מוכר, מתחבר לשיחות שיש לי עם הרבה מגייסות ומגייסים.
ואז היא הוסיפה "ראיון באינטל".
גם החלק הזה בסיפור שלה, לא הדליק לי נורה אדומה. כבר שמעתי לא מעט מאנשים שמשתפים בחויה מראיון באינטל כששומעים שעבדתי שם בעבר.
והוסיפה "למשאבי אנוש, התראיינתי לתפקיד HRBP, לפני משהו כמו 18 שנים".
איך אומרים… פה חשדתי.
ואם אתם טובים בלנחש את הסצינה הבאה בסרטים,
אז כן.
המשפט הבא היה "את ראיינת אותי, עם עוד מישהי, אני לא זוכרת מי זאת היתה"
נחנקתי. הרגשתי ממש רגע בלי אויר.
והיא הוסיפה "הסתכלת כל הזמן בטלפון, הרגשתי שאת ממש לא מקשיבה לי, וכשכן הקשבת שאלת שאלות אגרסיביות, לא מצאתי את עצמי. יצאתי ואמרתי לבן זוג שלי שלא עברתי, ואח"כ באמת קיבלתי תשובה שלילית".
היא סיפרה שמאז אותו ראיון היא מקפידה, כבר 18 שנה, לתת למרואיינים חוויה טובה בראיון, העיקר לא לתת להם לצאת בתחושה קשה כמו שהיא יצאה אז. שם. מהראיון איתי.
בום. אגרוף בבטן. לא פחות.
דיברנו עוד על מה היא זוכרת מאותו ראיון,
על מה הקפידה מאז,
מה היתה רוצה לשפר בראיונות שלה היום.
מסתבר שכבר כמה שנים היא עוקבת אחרי הסרטונים וההדרכות שלי, ושהיא אימצה את השיטה שאני מלמדת, וקוראת את הפוסטים שלי. דיברנו על זה שלמרות אותה חויה היא הצליחה להתחבר לדברים שלי במשך השנים ואפילו החליטה השבוע להרים טלפון.
איך הגבתי?
קודם כל הודיתי לה על הפתיחות והשיתוף. דורש אומץ, והערכתי את זה מאד.
אמרתי שאני יכולה לדמיין את מורית, בת 31~ אמא צעירה, בתפקיד חדש, בתחום חדש עבורי אז, בלחץ גדול, מראיינת בתוך הבלגן האינטלי, בתפקיד שעשיתי בו גם משמרות לילה עם הקבוצה בייצור שליויתי, כך שבהחלט, היו ימים שהייתי פחות סבלנית, וכמראיינת בתחילת דרכי, עוד לא הבנתי חווית מועמד, ועוד הרבה דברים.
השתדלתי קודם כל לסלוח לעצמי בתוך השיחה, להסביר את זה לאותה מנהלת משאבי אנוש היום, סטודנטית צעירה אז, ולהחזיר את שתינו להיום, ולמטרת השיחה, לייעוץ סביב תהליכי הגיוס והראיון שלה.
מה למדתי מהשיחה הזאת? הרבה. ולכן בחרתי לשתף אותך בחויה המביכה והלא פשוטה הזאת עבורי.
- חוויות קשות בראיון יכולות להשאיר שריטות/כויות שנשארות הרבה זמן. כמה זמן? גם 18-20 שנה ויותר. חשוב לזכור את זה בכל ראיון וראיון שלנו.
- אם את/ה מייצר/ת מספיק ערך לעולם, נותנ/ת ונותנ/ת הרבה תוכן, כלים, ידע, בחינם, אנשים יבואו ללמוד ממך, ויעריכו אותך על מי שאת/ה, גם אם יש להם כעס עליך (כעס מוצדק ב-100%). יותר מזה, זה יכול לדרוס אפילו חוויות שליליות איתך.
- עוד על מיתוג – מיתוג אישי/מיתוג עסקי/מיתוג מעסיק לא נוצר מסלוגנים ותמונות יפות. הוא נוצר מעשייה. אני מחברת את זה למיתוג כי הדהים אותי ממש שהיא עוקבת אחריי כבר שנים ולומדת את הכלים שלי לראיון. כל כך בקלות יכלה למחוק אותי ולהגיד מי זאת שראיינה אותי ככה אז, ואיך היא מרשה לעצמה ללמד וכו'. היא סלחה לי עוד הרבה לפני שאני סלחתי לעצמי…
- יש כוח עצום ללשים דברים על השולחן, עבור שני הצדדים, גם בפרספקטיבה של 18 שנים. הרגשתי הקלה גדולה, מנטל שאפילו לא ידעתי שיושב עליי רגע קודם. היא שמחה וכתבה שמודה לי על הפתיחות בשיחה. הרגשנו שתינו לדעתי, שסגרנו מעגל, ופתחנו הזדמנות למערכת יחסים חדשה, נכונה יותר, נקיה ומקצועית. מתנה גדולה.
- אחרון חשוב: ראיון זה כלי מקצועי. צריך לדעת איך להוביל אותו. הוא עוסק בדיני נפשות ממש. חוץ מפוטנציאל ה"כויה/שריטה" שכתבתי עליו למעלה, ההחלטות שמתקבלות בעקבותיו משנות חיים ממש, לא רק של אותו אדם שהתראיין, אלא גם של כל הדורות שהוא/היא יראיין/תראיין בהמשך, של העובדים שיעבדו איתו/ה, של המשפחה שלו/ה ועוד. יש פה שרשרת עצומה של השפעות שנוצרות ואת "רק ראיינת חצי שעה…".
אותה מראיינת כבר שנים מקפידה על החויה בראיונות בגלל הראיון שלנו.
ומה עם כאלה שמתנהגים הפוך בראיון כי אליהם התנהגו ככה? יש לא מעט…
או כאלה ששואלים שאלות מוזרות שהם נשאלו בעבר?
ראיונות הולכים איתנו הרבה שנים.
ובסוף?
נפרדנו כידידות, באמת, היתה שיחה נהדרת, מלמדת ונגעה בעוד נושאים,
ואני מאמינה שיצא לנו עוד להיפגש ולעבוד ביחד. מקווה מאד שכן.
והיא הסכימה שאשתף, וגם על כך תודתי הגדולה לה.
קרה לך פעם ששמעת ככה, שנים אחרי, על ראיון איתך?
מאד אשמח לשמוע
